אפריל 22, 2021

השורה התחתונה 55#: נדל"ן באירופה מול בריטניה וחוקי השקיפות בעולם

חלק א' – נדל"ן באירופה מול נדל"ן בבריטניה, כיצד מתמודדים עם הברקזיט באירופה? 
רקע מר דן דוברי, יו"ר גלובל נט ראיין את דניאל מק'גוניגל, שותך בבית ההשקעות מנסרד באנגליה, כדי ללמוד עוד על משמעויות הברקזיט ובפרט בסקטור הנדל"ן. דניאל סיפר לנו שבעיניו הברקזיט הוא דבר חיובי, ובהמשך הסביר מדוע הוא סבור כך.
מה למדנו ?
  • לאחרונה בריטניה דורגה במקום הראשון ע"י DLA Piper בסקר שנערך בקרב 500 מנהלי השקעות המנהלים למעלה מ-3 מיליארד דולר בכל העולם, ונבחרה כמדינה הכדאית ביותר להשקעה בשנת 2021. 74% מהמומחים אמרו שההשקעה הטובה ביותר באנגליה הינה בסקטור הנדל"ן למגורים. במקום השני דורגה צרפת, וגרמניה במקום השלישי.
  • ככל הנראה, האזור הכדאי ביותר להשקעה באנגליה, הינו אזור לונדון. במהלך תשע השנים האחרונות, שווי הנכסים באנגליה עלה בהתמדה, ובלונדון שווי הנכסים עלה באופן המשמעותי ביותר. רק בשנה האחרונה שווי הנדל"ן למגורים באנגליה עלה בכ-7.5% בממוצע. באזורים מסוימים בלונדון, כמו קנזינגטון וצ'לסי, שווי הנכסים עלה בכ-30%.
  • דניאל הסביר שלדעתו ניתן לראות את היתרונות שבברקזיט בעיקר לאור מגפת הקורונה. בעוד שלוגיסטיקת חיסון האוכלוסייה באירופה לוקה בחסר ואינה מנוהלת ביעילות, בבריטניה מתקרבים בצעדי ענק לחזרה לשגרה.
  • במהלך העשור האחרון, למעלה מ-50% מההשקעות בבריטניה הגיעו ממשקיעים מחוץ לבריטניה. בשנת 2019, היקף השקעות החוץ באנגליה עמד על כ-70% מסך ההשקעה במשק. למרות זאת, מוערך כי משקיעים רבים "ישבו על הגדר" מאז הכרזת הברקזיט, כדי לראות כיצד בריטניה תתמודד. כעת אנגליה פתוחה לעסקים, ובמהלך השנה האחרונה נהנתה מהשקעה מאסיבית בכלכלה. בנוסף להשקעה חיצונית, שר האוצר הבריטי פעל למען העצמאים והעסקים הקטנים, והצליח להניע את הכלכלה וליצור תמריצים להעלאת הביקושים והגברת הצריכה הפרטית במשק.
  • לפני כשנתיים, בגרמניה החליטו להקפיא את שכר הדירה, וע"י כך הם למעשה פגעו בצורה קשה בסקטור הנדל"ן ובתשואות משקיעי הנדל"ן. מעבר לפגיעה ברווחי משקיעי הנדל"ן, נוצרה פגיעה באמון המשקיעים בממשלה הגרמנית.
  • לעומת זאת, באנגליה ניתנה הטבה לגופים מוסדיים המשקיעים בנדל"ן באנגליה, ומעניקה פטור ממס על ההכנסה מנכסים עד שני מיליון פאונד בחודש. עם זאת, הלוואות למימון הנדל"ן לא נחשבות כהוצאה מוכרת לצרכי מס. עבור משקיעים פרטיים, ניתן פטור על "מס הבולים", למעשה הפחתה במס רכישה בסך 5% ממחיר הנכס.
  • למעשה הממשלה הבריטית פועלת בצורה שונה מממשלות אחרות ביבשת. הממשלה הבריטית מעודדת רכישת נדל"ן והשכרתו לטווח ארוך, ומעלה את רווחת השוכרים ע"י מתן הטבות למשכירים.
ובשורה התחתונה ? הזדמנויות ההשקעה הטובות ביותר לשנת 2021, לטענתו של דניאל ושל מרבית ממומחי ההשקעה במחקר של DLA Piper הם בנדל"ן למגורים. דניאל סיפר שלדעתו תחום אשראי מגובה הנכסים עבור האוכלוסייה המבוגרת באנגליה, ותחום הלוגיסטיקה והמסחר הבינלאומי צפויים להתפתח באופן משמעותי בשנים הקרובות.

חלק ב' – חוקי השקיפות בעולם והשלכותיהם על אזרחים בישראל דן מארח את טלי אדלר
רקע מר דן דוברי, יו"ר גלובל נט ראיין את גברת טלי ירון אלדר, שותפה עו"ד ירון-אלדר, פלר, שורץ ושות', בנושא חוקי השקיפות בקרב הבנקים, והשלכותיהם על אזרחי ישראל. מה למדנו ? גב' טלי סיפרה לנו שעודף הרגולציה בקרב הבנקים הישראלים, הכוללת קשיים עצומים בהעברת כספים ארצה ממדינות אחרות, גורמת לציבור רב לבחור אפיקים אחרים להעברת כספים, למשל באמצעות קריפטו. עבור כל העברה של סכום ארצה, הבנקים דורשים אסמכתאות ואישורים רבים. טלי הסבירה לנו שיש צורך משמעותי בהצגה נכונה של הדברים. לדוגמא, כספים שמשקיע מרוויח באמצעות השקעה במטבעות וירטואליים יכולים להתקבל בקלות רבה יותר לו יוצגו אותם בתור רווחי הון, ולא בתור רווחים מהשקעה במטבעות מבוזרים. ה-CRS, Common Reporting Standard הוא החוק לפיו המידע הפיננסי של אנשים עובר בין מדינות באופן כמעט חופשי. מאגרי המידע גלובליים, והכללים הבינלאומיים מורים על העברת המידע למדינת התושבות, ולא למדינת האזרחות. למשל, אם מדינת ישראל מקבלת מידע על תושבת כלשהי אזרחית שוויץ, היא אינה חייבת להעביר את המידע למדינות אחרות. המידע המועבר עובר גם על יוצרים ועל הנאמנים, כפי שהוצהרו בחשבונות עצמם. המידע עובר בין מאגרים שונים, למשל רשם החברות, רשות המיסים, חשבונות הבנק ועוד. מטרת ה-CRS היא מניעה של הלבנת הון והעלמת מיסים. ברגע שינוי התושבות, המידע יועבר למדינה החדשה. לכן, טלי ממליצה למשקיעים אשר משנים את מדינת התושבות שלהם, להחליף במקביל גם את חשבונות הבנק שלהם, כדי לעצור את העברת המידע הקודם הלאה ולפתוח "דף חדש". טלי התייחסה למקלטי המס, אליהם חברות ואנשים מעבירים כספים כדי להימנע מתשלום מיסים. ה-OECD נלחמו בתופעה זו, ומאפשרות לחברות לפעול במדינות אירופאיות עם שיעורי מס נמוכים, כמו למשל אירלנד עם 12% או מלטה עם 5%. טלי התייחסה גם להצעה האמריקאית להעלאת המס באופן מקומי, ואף לקביעת שיעור מס עולמי מינימאלי. אם יוחלט להטיל שיעור מיסוי עולמי מינימאלי באזור ה-15%, הפעילות העסקית העולמית תעבור שינויים משמעותיים. עם זאת, טל סבורה שאימוץ החלטה מסוג זה באופן עולמי אינו סביר. טלי הסבירה שמתן הטבות מס לחברות גדולות הוא דבר חיובי, שכן הוא מעודד צמיחה מקומית. הפחתת מס החברות והקטנת העומס הרגולטורי הכרוך בהעברת הון למדינה צפוי לעודד יזמים ואת הפעילות העסקית המקומית שלהם, לרבות העסקת יותר עובדים מקומיים והשקעה במשק המקומי. לעומת זאת, רגולציה כבדה ושיעורי מיסוי גבוהים צפויים להבריח יזמים ומשקיעים מהמשק המקומי, ולמעשה לפגוע בצמיחה במשק ואף להפחית את הכנסות הממשלה ממיסים.
ובשורה התחתונה ? העולם של העלמת המס שייך להיסטוריה, ועולם תכנון המס הוא ההווה והעתיד. יש חשיבות אדירה בתכנון נכון של פעילות כלכלית תוך מחשבה על דרכי מעבר המידע בין המדינות במסגרת ה-CRS. בכל מקרה של העברת הון בין מדינות, ובפרט בשינוי מדינת התושבות, חשו מאוד לתכנן היטב ולהתייעץ עם אנשי המקצוע המומחים לעניין זה.
לצפייה בהקלטה של השורה התחתונה >>>
לקבלת תזכורות על המשדרים ולצפייה בלייב הרשמו כאן>>>