השקעות אלטרנטיביות מהוות נדבך משמעותי מתיקי השקעות של משקיעים, הן גופים מוסדיים והן משקיעים פרטיים, הואיל ובאמצעותן ניתן להשיג גיוון ופיזור רחב של השקעותיהם בתחומי השקעה שונים מהשקעה בשוק ההון. השקעה כאמור, מקטינה את החשיפה לתנודתיות שוק ההון ומשנה את רמת הסיכון בתיק ההשקעות בהתאם להעדפה אישית.
ככלל, השקעות בקרנות השקעה אלטרנטיביות הינן לזמן בינוני-ארוך והן מתבצעות במקרים רבים באפיקי השקעה מוכרים וממוסדים וכוללים השקעה בנדל"ן, אשראי, תשתיות ועוד.
יחד עם זאת, קיימים גם סיכונים בעולם ההשקעות האלטרנטיביות, לרבות;
- סיכון תפעולי – כלומר, טעויות הנובעות מהתנהלות של מנהלי הקרן.
סיכון זה מופחת נוכח מנגנוני הגנה מובנים:
- רגולטור שבודק את תשקיף הקרן.
- קיום ועדת השקעה או ועדה מייעצת שתפקידה פיקוח על החלטות ההשקעה של מנהל ההשקעות ומניעת ניגודי עניינים.
- נאמן החב חובת נאמנות למשקיעים, שהוא בעל זכויות חתימה לצורך משיכת כספים מחשבונות השותפות/המכשיר הפיננסי.
- רו"ח מבקר אחראי על מהימנות הדוחות הכספיים.
- התקשרות עם אדמיניסטרטור חיצוני שמבצע בקרות בלתי תלויות בדבר התנהלות הקרן, נוסף על שירותים תפעוליים אותם הוא מספק לקרן.
- זהות ספקי שירותים חיצוניים למנהל ההשקעה האלטרנטיבית (בנק, ייעוץ משפטי, זהות אדמיניסטרטור וכד').
- סיכוני נזילות: השקעות אלטרנטיביות מושקעות בנכסים מוחשיים, שמימושם לוקח לעתים זמן רב, על כן תקופת הפדיון יכולה להיערך בהתאם. המשקיע חייב להיות מודע כי השקעות אלטרנטיביות הינן לטווח בינוני – ארוך וכן לוודא כי זמינות סכום ההשקעה אינו שיקול מהותי עבורו.
- סיכון חשבונאי : שערוך שווי נכסי הבסיס נעשה על בסיס הערכת האדמיניסטרטור של מכשיר ההשקעה אלטרנטיבי ובהתאם לשווי השוק וכפוף לכללי חשבונאות מקובלים. ייתכן, כי במועד מימוש הנכסים לצורך מכירתם, יתברר כי השערוך שנעשה ושהוצג למשקיעים ישתנה בהתאם לכוחות השוק, והתמורה שתתקבל בפועל ממימוש הנכס תהיה נמוכה מהסכום בו שוערך הנכס מלכתחילה.
- חשיפה למס: מאחר ונכסי הבסיס כמו גם הנכס הפיננסי עצמו עשוי להיות רשום במדינה זרה, עשויים לחול חובות מס במקרה של השקעה ו/או מימוש נכסי הבסיס, אשר אינם ידועים במועד ביצוע ההשקעה.
- סיכוני השוק שבו משקיעים (סיכון שיטתי): בעולם ההשקעות סיכונים טבועים בהתאם לאופי ההשקעה ולענף בו משקיעים. סיכונים אלו מושפעים, בין היתר, מתנאים כלכליים כגון שווי נכסי הבסיס ותנודות בשווים, בטחונות, אירועים מדיניים ו/או פוליטיים ו/או כלכליים עולמיים וכן במדינה בה מוחזק נכס הבסיס, אשר עשויים להשפיע באופן מהותי על שוויו, על יכולת המימוש של הנכס וכד'.
מבנים משפטיים והיבטים שונים בעולם ההשקעות האלטרנטיבי
פתרונות השקעה אלטרנטיביים נחלקים לתחומים שונים ונבדלים זה מזה במבנה המשפטי, אולם ככלל, פתרונות אלה אינם נסחרים בבורסה.
ניתן לערוך הבחנה בין העולמות השונים המרכיבים את פתרונות ההשקעה האלטרנטיביים במגוון דרכים
הבחנה הטמונה בנכסי הבסיס בהם מושקעות הקרנות
ניתן להבחין בין סוגי פתרונות השקעה האלטרנטיביים על פי נכסי הבסיס שבהן מבוצעת ההשקעה. לדוגמה, השקעות בנדל"ן יזמי המבוצעות בתצורת הון (Equity) ובתצורת חוב; השקעות בתשתיות במימון ממשלתי, פרטי ובמימון ממשלתי מעורב (כבישים, גשרים, תחנות כח); קרנות גידור; השקעות בעולמות הסחורות והמתכות ועוד
הבחנה בקשר לדרכי ניהול ההשקעה
ככלל פתרונות השקעה אלטרנטיביים יכולים להגיע במגוון תצורות ומבנים משפטיים דוגמת: חוזים מסחריים (למשל לגבי סחורות); השקעות ישירות הנרשמות במרשם ממשלתי רשמי (כמו רכישת נדל"ן ורישום בטאבו); הקמת שותפות (בתצורה של שותף מוגבל אל מול שותף מנהל/ כללי); הקמת קרן נאמנות זרה או מבנה של קרן המשקיעה בקרנות Fund Of Funds (אגד קרנות).
המבנה המשפטי הנפוץ בקרנות השקעה אלטרנטיביות
קרן מוקמת, ככלל, כדי לאפשר ניהולו של הון רב, שיושקע בפיזור בנכסים רבים, כדי להגדיל את הפיזור, להקטין את הסיכון ולאפשר יתרון לגודל (הפחתת עלויות עיסקה ועוד).
ראשית דואג השותף הכללי (GP- General Partner, שאחריותו איננה מוגבלת), להקים שותפות רשומה, שהיא זו המחזיקה את ההון, שמוזרם על ידי שותפים (שאחריותם מוגבלתם לסכום השקעתם). השותף הכללי, בדרך כלל, מאוגד כחברה בעירבון מוגבל.
השותף הכללי הוא זה הדואג לרכישת הנכסים, לאחר שהוא מבצע תהליכי בדיקה שונים משפטיים, מסחריים ומקצועיים (בדיקות נאותות – Due Diligence), דואג להפעלתם ולניהולם השוטף במישרין או על ידי מנהלי נכסים (Property Management), להשאת תשואה מהחזקתם וליצירת רווח ממכירתם.
השותף הכללי הוא זה שאחראי על דיווח למשקיעים (השותפים המוגבלים / Limited Partners – LP) ולרשויות השונות.
לגבי קרנות שונות, משום השקעה בנכסים מסוגים מסויימים או, ברוב המקרים, עקב כללי רגולציה במקום הרישום של השותף הכללי, תאגיד השותפות או רגולציה שחלה במיקום נכסי הבסיס, חלים כללים שונים שמקורם בחוקי ניירות ערך ובחוקים תאגידיים אחרים.
היבטי איכות בניהול קרנות:
איכות רו"ח/ מבקר של הקרן – ככל שמדובר באחד הגופים המובילים, ניתן להניח ביצוע בדיקות והכנת דו"חות בסטנדרטים גבוהים.
נאמנות/ Custodian/ אדמיניסטרציה – ככל שנכסי הקרן מנוהלים על ידי נאמן באופן נפרד מהשותף הכללי, עולה רמת הניהול הפיננסי ורישום הזכויות ומופחת באופן דרמטי הסיכון לביצוע הונאה או רישום כוזב. ככל שניהול הפיננסי של הקרן מתבצע על ידי גוף חיצוני (כגון משרד רואי חשבון), וביצוע העברות כספים ו/או נכסים נעשים על ידי גופי ניהול חיצוניים – כך עולה, בהתאם, איכות הרישום והניהול הפיננסי של הקרן.
תשקיף – כלל שהקרן מאוגדת על פי תשקיף, ובעיקר על פי תשקיף שקיבל אישור מרשות לניירות ערך – ניתן להעריך, כי, לשם קבלת האישור, בוצעו בדיקות רבות, ובוצעו גילויים רבים, לרבות מידת הסיכון הגלומה בהשקעה.
מספר ISIN – מספר ISIN (International Securities Identification Number) מוענק לקרנות, שלהן קריטריונים מתאימים. תהליך הקצאת ISIN כרוך בעלויות לא מעטות, ולהן מהווה חסם כניסה.
מסחר משני ורישום לבורסות, השקעה בחשבונות IRA – ככלל מסחר משני בזכויות בקרנות מוגבל לאמור בהסכמי השותפות/ בתשקיפי הקרנות. קרנות ושותפויות להשקעות אלטרנטיביות מסויימים, רשומות, לעיתים, בחברות הרישומים בבורסות מובילות בעולם, דבר המאפשר מסחר מוגבל בזכויות המשקיעים (בכפוף לחוק המקומי ולתקנות הבורסות) וזאת בתנאי, בין השאר, כי קיים להן מספר ISINובתלות בדרישות שונות. בנוסף, קרנות שלהן מאפייני נזילות מתאימים, עשויים להיחשב כנכסים ההולמים השקעות IRA (השקעות פנסיוניות בניהול אישי). מאפיינים נוספים אלה של קרנות, מעידים על איכותן, בעיקר משום ההשקעה העודפת שנעשתה ברישומן.
