-
בעקבות משבר הקורונה בנק ישראל אפשר לאזרחים לקבל מימון עד 70% משווי נכס קיים (הלוואה מגובת-נכס, לכל מטרה). כושר ההחזר נקבע לפי 40% מסך ההכנסה הפנויה נטו של משק הבית.
-
בשוק קיימות גם קרנות אשראי חוץ-בנקאיות \ חברתיות, שלעיתים מציעות יחס Loan to Value של עד 80% משווי נכס הקיים.
-
ניתן להשתמש בהוראת השעה לצורך איחוד הלוואות. באופן זה ניתן למעשה לקבל מינוף על חשבון משכנתא שלקחנו בעבר, ואף להפחית את הריבית על ההלוואות הקיימות – שכן הריבית בשוק כיום היא נמוכה ביותר.
-
בשנת 2017 הריבית הממוצעת על משכנתאות הייתה בסביבות 4%, ואילו היום היא בסביבות 2%. כך שניתן, ואולי אף מומלץ, "לקבע" את שארית המשכנתאות שלנו בריבית הנמוכה המוצעת לנו כיום.
-
משכנתא הפוכה היא מוצר המיועד לגיל השלישי (+60), המאפשרת קבלת הלוואה לכל מטרה על חשבון הנכס שברשותם, עם אפשרות לקביעת ההחזר החודשי. ניתן אף לקבוע החזר חופשי בגובה אפס. כל סכום שלא יוחזר עד ליום פטירת העובדים, ינוכה מערך הנכס וישולם בידיי יורשי הנכס.
-
השולטת בשוק המשכנתאות ההפוכות באופן מסורתי הינה חברת כלל ביטוח, אך בשנים האחרונות בנק "מזרחי-טפחות" נכנס לתחום המשכנתאות ההפוכות, והעניק מימון גבוה יותר (עד 45%) משווי הנכס ובריבית נמוכה יותר. כיום, יותר ויותר גופים מציעים משכנתאות הפוכות והשוק נפתח לתחרות. העלות של סוג משכנתאות אלו גבוהה יותר ממשכנתאות "רגילות" לדיור, ועומדת על כ-4%-5%, אך אינה מוגבלת בזמן ויכולה לשמש לכל מטרה.
-
לפי הערכות, כדי להתאים את הביקוש של נכסי הנדל"ן למגורים להיצע, יש לקדם בנייה של כ-40,000 יחידות דיור בכל שנה. למרות זאת, בשנה שעברה נבנו רק 28,000 יחידות, והשנה הצפי הוא רחוק עוד יותר מהיעד. לכן הפער בין הביקוש להיצע גדל, ונוצר עודף ביקוש שצפוי להעלות את מחיר נכסי הנדל"ן, לפחות בטווח הקצר והבינוני.
-
לראשונה, בנק ישראל שינה את מגבלת הפריים עבור תמהילי משכנתא, המגבלה היחידה על הלווים היא שליש בריבית קבועה.
-
למי לא כדאי לקחת? לאנשים עם חשיפה לתנודתיות גדולה, למי שלא אוהב סיכון, ולמי שלוקח לטווח הקצר – עקב הצפי לעלייה בריבית הפריים בעקבות היציאה מהמשבר הכלכלי.
-
למי כדאי לקחת שני שליש פריים? למי שלוקח לטווח הארוך, לבעלי משכנתא גבוהה, ולמי שבקושי עומד בהחזר.
-
למה לא כולם רצים למחזר את המשכנתאות שלהם ולקבע ריבית נמוכה יותר? בגלל "עמלת פירעון מוקדם". אך גיתי הסביר לנו שהסיכון לקנס זעיר. בנוסף, מוערך שהרגולטור יחליט בקרוב לפעול לטובת הצרכנים ולבטל את עמלת הפירעון המוקדם.
-
גיתי הסביר לנו שנכס לא ממושכן הוא למעשה "גול עצמי", שכן המשכנתא מהווה למעשה מינוף, ומאפשרת לנו להניב תשואה גבוהה יותר ופיזור השקעות גבוה יותר.
-
אורך חיי המשכנתא הממוצע בישראל הוא כ-11 שנים. אך כדאי לקבע את המשכנתא בריבית הנמוכה המוצעת כיום לטווח ארוך ככל הניתן, כדי להנות מההחזר הנמוך לאורך זמן.
-
ההשפעה החזקה ביותר בסקטור הפיננסים היא השפעת שער הריבית. שערי ריבית נמוכים משפרים משמעותית את הביצועים הפיננסים בסקטור זה, במיוחד לבנקים למשכנתאות, בנקים מסחריים וחברות ביטוח. מטבען, תקופות כניסה למיתון הינן הגרועות ביותר להשקעה בסקטור הפיננסים, ותקופות סוף המיתון הן הטובות ביותר להשקעה בסקטור הפיננסים.
-
במשבר הנוכחי יש סיכוי גבוה לפגיעה משמעותית של יכולת החזר ההלוואות במגזר העסקי ושל משקי הבית הפרטיים, בגלל פשיטות רגל, שינויים ותזרימי המזומנים, ואחוזי אבטלה גבוהים.
-
תקופת השפל היא התקופה הכי טובה להשקעה בסקטור הפיננסים. אך לא ניתן לדעת בזמן אמת מתי אנחנו נמצאים בשפל. מה שניתן לראות זה שבמצב הנוכחי המגזר הפיננסי מתקשה, החזרה הצפויה לשגרה בכל העולם, צפויה להביא לעליית הערך של המגזר הפיננסי ביחס למגזרים אחרים.
-
השוואת המדדים הישראלים למדדים העולמיים מתחילת המשבר מראה שהתשואות בישראל נמוכות ותנודתיות יותר באופן ניכר. מדד ת"א 35, למשל, ירד ב-6.1% מתחילת המשבר, לעומת ה-S&P500 שעלה ב-22.11%. בנוסף, אג"ח ממשלתיות בישראל מייצרות ריבית שלילית, עם תנודתיות כמעט זהה לזו של מניות, אך עם תמורה נמוכה מאוד.
-
התנודתיות בשוק ההון מתחילה לרדת חזרה לטווח הרגיל. אך רווחיות החברות לא עלתה. לכן אנחנו צפויים לראות סגירה של הפער שנוצר, על ידי אחד מן השתיים: או עלייה ברווחיות של החברות, או ירידה משמעותית במחיר המניות בשוק ההון.
-
סקטור הטכנולוגיה עלה בשנה האחרונה באופן המשמעותי ביותר, 60.77%.